יום ראשון, 4 באוקטובר 2009

הרומן שלי עם הארון של ההורים

אני, אוליביה דורי, מודה בעובדה שההורים שלי אוהבים לשמור דברים.
זה לא רק לשמור דברים, זה לאגור דברים ולקנות דברי יד שנייה.
למשל, כשהייתי קטנה לא כ"כ אהבתי את העובדה שאני חיה בבית קטן, בן 3 חדרים, שיותר מחצאיו הוא בעצם קופסאות של בגדים, תכשיטים וכל הבא ליד.
בנוסף לזה נפתח אז 'קניון רננים'. תמיד חשבתי שרק הדברים בקניון טובים, שכל מה ששילמתי עליו יותר מ100 שקלים הוא פי אלף יותר טוב מהדברים הזולים וה"מסריחים" שהוריי היו מביאים.
בחטיבת הביניים זה היה השיא, גיליתי את כל המותגים הגדולים ונסחפתי לספינת המותגים הגדולה. נהייתי שוקוהולית קטנה של מותגים.
בסוף חטיבת הביניים, כמו כל טינאג'רית-גיליתי יותר מי זאת אוליביה דורי וגיליתי שהיא חתיכת מזל אריה טיפוסי.

אז התחילה אהבתי לארונם של ההורים. אני אוהבת את הייחודיות של הפריטים, הכל זה וואן פיס-ועוד עם הרבה ערכים סנימנטלים וערכי מיחזור.
שאלתי את אבי הרבה שאלות ומסתבר שהוא קונה קבוע של חנויות יד שניה- יש כאלו כמה ברעננה, עיר מגוריי.
פתאום אני רואה בפניי את כל מחלקת זארה, אך בביתי. ההבדל הגדול שלאף אחת לא יהיו את הפריטים שלי יש.
הרגשתי אושר גדול כי לחנויות יד שנייה יש המון יתרונות, ומכל הכיוונים. במיוחד אלמנט הכסף, כ"כ זול שאין לתאר.
ואז התחלתי לפשפש בארונם של ההורים, ולמצוא אוצרות רבות!
ומיום ליום אני פחות נרגשת לקנות בזארה ובטופשופ (אתם יותר, עדיין אוהבת אבל פחות)

אתם רואים את התיק שם בצד-זה מההורים שלי. אומנם הספקתי לאבד אותו, אבל התיק הזה גרף מחמאות יותר מכל פריט אחר בארוני


והנה מבט מעודכן לכל אוצרותיי מהוריי.
למעלה- שרשרת מוכספת עם משהו מגניב מחובר חח, צמיד כסף מדהים!, שרשרת מוזהבת שאני מתכננת לעשות ממנה שרשרת פרנזים בהשראת blosson button (אני אחבר אלייה חוטים מוזהבים, עוד תראו)

על הכיסא, למטה- חולצת ראלף לורן משובצת של אבא וחולצה לבנה של אבא, שיכולות לשמש לי כשמלה עם הגרביונים החדשים שלי, סריג פתוח ויחסית ארוך בצבע בז' של אמא, חולצה מכופתרת קצרה של H&M שקניתי בויצ"ו, שני צעיפים אחד מויצ"ו אחד מאמא, ג'ינס ליוויס מחנות יד שניה ברעננה שקיצרתי, תיק חום מושלם עם ידית ליד ורצועה ארוכה לגב-אני התאהבתי!, חולצה גדולה אפורה של מילאן (רק אני כ"כ אוהבת אותה?)


שיהיה לכם חג שמח, עם מציאות רבות!

10 תגובות:

  1. נשמע הדבר הכיפי ביותר בעולם, הלוואי שהארון של ההורים שלי היה כל-כך מעניין ומיוחד,
    מקנאה מקנאה מקנאה:)

    שבוע טוב:)

    השבמחק
  2. ואו! איזה כיף הזבר היחידי שמצאתי בביתי היה חליפת אוברסייז של אימי משנות השמונים, וגם היא גדולה עליי מאוד.
    התיק בהחלט משגע (שניהם גם הקטן, וגם הגדול).

    השבמחק
  3. ההורים שלי בדיוק נסעו לאילת...המממ עשית לי חשק לבזוז את הארון של אמא

    השבמחק
  4. במסגרת חופשת סוכות, בה שני ההורים שלי בבית (שניהם עובדים במערכת החינוך) הם החליטו להשתלט על המחסן העמוס שלנו ושלפו משם מאות פריטים מדהימים משנות השמונים והשבעים באיכות מעולה (תודה לאמא על אובססיית ה"צריך לשמור טוב על בגדים" שלה). רובם לא מתאימים לי במידה ולא יכולים לעבור הצרה\הגדלה (מעיל עור מהמם של אבא שלי) - מה את מציעה לעשות?

    השבמחק
  5. the purple toe- אני צריכה לראות את הפריטים, אבל שזה נוגע לחלק עליון של הגוף וזה גדול במידה אחת ולא יותר אפשר להשאיר את זה ככה.
    שאר הדברים יכולים לעבור הצרה בכיף, וואי וואי אני חייבת לראות את הבגדים האלו!

    השבמחק
  6. אני פשטתי על הארונות של ההורים שלי ושל סבתא עד היסוד, באמת שזה שוס!

    אהבתי את הפוסט ממש דברים שווים!

    השבמחק
  7. לצערי ההורים וסבתא שלי לא מאלה ששומרים אוצרות.. הם זרקו הכל מזמן :/

    בהחלט דברים שווים מצאת לך!

    השבמחק
  8. אצלי משום מה, ההורים מחליטים לשמור את הדברים הבנאליים ולזרוק את הדברים השווים. מישהו צריך ללמד הורים שאסור לזרוק בגדים!! בשביל זה קיים הארון!

    ק נ א ה !

    השבמחק
  9. מדהימה!
    כבר דיברנו על כך פעם על כמה שהארון של ההורים הוא דבר קסום וחסכני ביותר.

    מתגעגעת, מקווה לראות אותך בקרוב.

    מוזמנת לבקר כמו תמיד(:

    השבמחק
  10. אהבתי את העיצוב החדש. הבלוג נראה ממש טוב ככה, וגם את לא מצליחה לאכזב:)

    השבמחק

ספרו לי מה דעתכם!