הרומן שלי עם הארון של ההורים

אני, אוליביה דורי, מודה בעובדה שההורים שלי אוהבים לשמור דברים.
זה לא רק לשמור דברים, זה לאגור דברים ולקנות דברי יד שנייה.
למשל, כשהייתי קטנה לא כ"כ אהבתי את העובדה שאני חיה בבית קטן, בן 3 חדרים, שיותר מחצאיו הוא בעצם קופסאות של בגדים, תכשיטים וכל הבא ליד.
בנוסף לזה נפתח אז 'קניון רננים'. תמיד חשבתי שרק הדברים בקניון טובים, שכל מה ששילמתי עליו יותר מ100 שקלים הוא פי אלף יותר טוב מהדברים הזולים וה"מסריחים" שהוריי היו מביאים.
בחטיבת הביניים זה היה השיא, גיליתי את כל המותגים הגדולים ונסחפתי לספינת המותגים הגדולה. נהייתי שוקוהולית קטנה של מותגים.
בסוף חטיבת הביניים, כמו כל טינאג'רית-גיליתי יותר מי זאת אוליביה דורי וגיליתי שהיא חתיכת מזל אריה טיפוסי.

אז התחילה אהבתי לארונם של ההורים. אני אוהבת את הייחודיות של הפריטים, הכל זה וואן פיס-ועוד עם הרבה ערכים סנימנטלים וערכי מיחזור.
שאלתי את אבי הרבה שאלות ומסתבר שהוא קונה קבוע של חנויות יד שניה- יש כאלו כמה ברעננה, עיר מגוריי.
פתאום אני רואה בפניי את כל מחלקת זארה, אך בביתי. ההבדל הגדול שלאף אחת לא יהיו את הפריטים שלי יש.
הרגשתי אושר גדול כי לחנויות יד שנייה יש המון יתרונות, ומכל הכיוונים. במיוחד אלמנט הכסף, כ"כ זול שאין לתאר.
ואז התחלתי לפשפש בארונם של ההורים, ולמצוא אוצרות רבות!
ומיום ליום אני פחות נרגשת לקנות בזארה ובטופשופ (אתם יותר, עדיין אוהבת אבל פחות)

אתם רואים את התיק שם בצד-זה מההורים שלי. אומנם הספקתי לאבד אותו, אבל התיק הזה גרף מחמאות יותר מכל פריט אחר בארוני


והנה מבט מעודכן לכל אוצרותיי מהוריי.
למעלה- שרשרת מוכספת עם משהו מגניב מחובר חח, צמיד כסף מדהים!, שרשרת מוזהבת שאני מתכננת לעשות ממנה שרשרת פרנזים בהשראת blosson button (אני אחבר אלייה חוטים מוזהבים, עוד תראו)

על הכיסא, למטה- חולצת ראלף לורן משובצת של אבא וחולצה לבנה של אבא, שיכולות לשמש לי כשמלה עם הגרביונים החדשים שלי, סריג פתוח ויחסית ארוך בצבע בז' של אמא, חולצה מכופתרת קצרה של H&M שקניתי בויצ"ו, שני צעיפים אחד מויצ"ו אחד מאמא, ג'ינס ליוויס מחנות יד שניה ברעננה שקיצרתי, תיק חום מושלם עם ידית ליד ורצועה ארוכה לגב-אני התאהבתי!, חולצה גדולה אפורה של מילאן (רק אני כ"כ אוהבת אותה?)


שיהיה לכם חג שמח, עם מציאות רבות!